The halachic stance as brought in the sources:
משנה תרומות פ"ח משנה יב
נָשִׁים שֶׁאָמְרוּ לָהֶם נָכְרִים, תְּנוּ אַחַת מִכֶּם וּנְטַמֵּא, וְאִם לָאו, הֲרֵי אָנוּ מְטַמְּאִים אֶת כֻּלְּכֶם, יְטַמְּאוּ אֶת כֻּלָּן, וְאַל יִמְסְרוּ לָהֶם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל:
Similarly, if gentiles say to women, “Give us one of you that we may defile her, and if not, we will defile you all”, then let them all be defiled rather than hand over to them one soul from Israel.
תוספתא תרומות ז;כג
סיעה של בני אדם שאמרו להם נכרים תנו לנו א' מכם ונהרגהו ואם לאו הרי אנו הורגין את כולן יהרגו כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל אבל אם ייחדוהו להם כגון שיחדו לשבע בן בכרי יתנוהו להם ואל יהרגו א"ר יהודה בד"א בזמן שהוא [מבפנים והן] מבחוץ אבל בזמן שהוא מבפנים והם מבפנים הואיל והוא נהרג והן נהרגין יתנוהו להן ואל יהרגו כולן וכן הוא אומר (שמואל ב כ) ותבא האשה אל כל העם בחכמתה וגו' אמרה להם הואיל והוא נהרג ואתם נהרגין תנוהו להם ואל תהרגו כולכם.
The Tosefta in Terumos (7:23) addresses the similar case of enemies who demand that the Jews hand over one person to be killed, warning that they will otherwise kill all of the townspeople. In such a case as well, the Tosefta rules that the townspeople should refuse and submit themselves to murder rather than hand over a fellow Jew. However, the Tosefta then proceeds to note a critical distinction: " אבל אם ייחדוהו להם כנון שיירררו לשבע בן בכרי יתנו להן ואל יהרגו כולן" The Tosefta rules that if the enemy identifies a particular Jew by name and demands that he or she be handed over to be killed, then the townspeople should acquiesce. The Tosefta points to the example of Sheva ben Bichri, a man who led a failed revolt against King David. Sheva sought refuge from David's forces in the town of Avel Beis Maacha, and Yoav, David's general, demanded that the townspeople hand him over. In such a case, the Tosefta rules, the townspeople should hand over the wanted person in order to spare the rest of the city.